כיצד מתמודדים עם היתקעות וחסמים רגשים בתהליך חיפוש עבודה?

ליאת חיפשה עבודה זמן רב. היא עבדה במקום עבודה נוח ומתגמל אך חשה שאינה מביאה את עצמה לידי ביטוי בעבודה. בפגישתנו הראשונה היא סיפרה כי היא מאוד מעוניינת למצוא עבודה חדשה וכי היא מחויבת לתהליך. כעבור מספר מפגשים היא תיארה לי את תהליך החיפוש “תראי, אני מרגישה שאני שולחת את קורות החיים שלי לכל עבר ולא מקבלת מענה. הפניות היחידות שאני מקבלת בכלל לא מתאימות, העבודה רחוקה לי והתנאים לא נראים לי. לפני כמה זמן מצאתי עבודה שהייתה נראית לי, אבל כשהגעתי לראיון החלטתי שזה לא מקום עבודה בשבילי”. שאלתי אותה אם היא יכולה לספר לי כמה זמן היא משקיעה בתהליך החיפוש: “אני לא מספיקה להגיע לזה במהלך היום, אחרי העבודה אני יוצאת לסידורים , לפגוש חברות וחשוב לי לעשות ספורט. אני בדרך כלל מגיעה ללוחות הדרושים עשרים דקות לפני השינה”. “חוץ מזה, היא הוסיפה, אני לא בטוחה שזה עיתוי מוצלח לשינוי. אני כבר לא צעירה כל כך ואני חוששת לעזוב את מקום העבודה שלי, ככה זה אני מכירה את עצמי, אני חסרת מזל, אף פעם לא קיבלתי את מה שרציתי”.

שוחחתי עם ליאת על נושא המחויבות. מחויבות פירושה שהמתאמן מתבונן בחייו שלו ורואה באמת מהם הדברים שהוא מחויב להם. סוג מסוים של מחויבות מתגלה באמצעות הבחירות שלו, בלי להתחשב במה שהוא אומר. ליאת עשויה לומר שהיא מחויבת למציאת עבודה חדשה, אבל הבחירות שלה מעידות על כך שהיא מחויבת למאבקים כדי להשאר במקום עבודתה הנוכחי והנוח. כאשר בוחנים את חייה ניכר כי ליאת מחויבת לחיי בטחון, נוחות ופחד. לזרמים האלו המסתתרים בתת מודע יש כוח לנהל אנשים. כאשר הם מופיעים על פני השטח בצורת התנגדות הם הופכים להיות גלויים לעין ונגישים לאימון.

הבנתי שלאור המצב הרגשי שחוסם את התקדמותה של ליאת, עליי להעמיק ולחדור לתוך החוויה שליאת נמצאת בה. היתקעות כזו יכולה להתרחש בתקופות שבהן מתחולל שינוי גדול בחיים, כאשר יש פרץ כה עז של רגשות עד שהלקוח מתקשה להיכנס לפעולה. אימון תהליך פירושו להביא את המתאמן לידי הכלת רגשותיו. תפקידו של המאמן הוא לעזור ללקוח להיעשות מעורב במלואו בחייו. כאשר הלקוח מסוגל לקבל את החיים ובהם את החלקים שבמחציתם קשה לו להיות, הוא זוכה לעוד גמישות, מרחב וביטחון עצמי. הצורך באימון תהליך מתעורר כל אימת שהלקוח נדרש להעמיק ולחדור אל תוך החוויה שלו. אימון כזה מאפשר ללקוח להיות במלואו בתוך החוויה שלו, למצות אותה, ולא לנסות ללכת סחור סחור או להרתע ממנה ולהתעלם מקיומה*.

“אני שמה לב שאנחנו עושות תוכניות, מציבות יעדים ומכריזות על מחויבות למציאת עבודה מידי שבוע ושום דבר לא קורה, מהי ההתנגדות שבתוכך? האם את מוכנה להתבונן בה?” שאלתי אותה לאחר מספר מפגשים.

“אני פוחדת להיכשל, שלא אצליח להתפרנס”. אני יודעת שזו הרגשה קשה אמרתי לה והמשכתי לחקור. “בואי נצלול יחד לפחד ונשחה קצת מסביב לו. היכן בגופך את חשה את הכישלון? מה את רואה עוד?”. ”קשה לי, אני מרגישה לחץ, אולי אני בכלל לא מוכשרת וזה גדול עליי למצוא תפקיד מעניין”. “אני שומעת שזה ממש לא קל, עד כמה הצעד הזה של מציאת עבודה חדשה גדול בשבילך?” שאלתי, “עצום” היא ענתה.

המשכנו בחקירה. אחרי שראיתי כי ליאת השלימה את החוויה וכי היא חדלה להעמיק שאלתי אותה: מה למדת מכל זה? “לא ידעתי עד כמה זה תפס אותי, זה נחלש קצת עכשיו. גיליתי שאני יכולה לחוות פחד ולצמצם את השפעתו עליי” .לשבוע הקרוב ביקשתי ממנה לשהות קצת במקום של תחושת הפחד. חשוב היה לי שתוכל להיות עם החוויה הזו עכשיו כדי שתפתח שרירים ותוכל להתמודד איתה בפעמים אחרות.

בתהליך החקירה יצרנו חוויה של קבלת החלק שליאת לא רצתה ולא הייתה מסוגלת לכנות בשמו ולהיות במחציתו: פחד מכשלון. עכשיו היא תוכל להתחיל לכלול אותו בחייה. ניסיתי ליצור מרחב שבו ליאת תוכל לקבל את החיים ולהיות מעורבת בהם. מדובר ביצירת מרחב למכלול חייה לא רק לחלקים הקלים, הנעימים אלא לכל המהומה, מבוכה, לחלקים המבישים, לחרטות, לדברים שקשה להיות במחציתם. כאשר ליאת תצליח להכיל את כל מה שהחיים מציעים היא לא תסתתר מפניהם ולא תתנגד להם. זו חוויה עמוקה המעניקה לה מרחב פעולה גדול הרבה יותר.

* מתוך הספר אימון קו אקטיבי