חינוך לקריירה

המושג "התפתחות קריירה" מהווה את הבסיס להתערבויות קריירה המתקיימות במערכת החינוך במסגרת ה"חינוך לקריירה". חינוך לקריירה הוגדר לראשונה על ידי הויט (1984) כמצבור החוויות שהאדם חווה על מנת להכין את עצמו לעתידו התעסוקתי ולחייו הבוגרים. תכניות אלו מתמקדות בבנייה וליווי של תהליכי הבניית זהות באמצעות התנסויות שונות ועיבודן החל מגיל הגן (Watts,2001). צינמון (2013) מגדירה חינוך לקריירה כסדרה של פעולות אקספלורטיבות שבהם נחקרים הפרט, עולם העבודה, המשפחה, הקהילה והפנאי.

חוקרים רבים מכירים בחשיבותו של חינוך לקריירה ובאחריות להכין את התלמידים למעבר לעולם העבודה כבר בשלבי חינוך צעירים (Flum & Cinamon,2006). החוקרים מסכימים כי שילוב תוכניות התפתחות קריירה בתוכנית הלימודים הכללית תסייע לחנך דור צעיר שיהיה מסוגל להשתלב בשוק העבודה המשתנה.

אחת המטרות של תכניות חינוך קריירה היא לסייע למשתתפים בהן לקבל החלטות מושכלות בנוגע ללימודים שלהם וכן בנוגע לאפשרויות המצויות בעולם העבודה. הן מספקות לתלמידים מידע על אפשרויות הבחירה, מאפשרות עיבוד של החוויה האישית ומעודדות כישורי קבלת החלטות. תכניות אלו כוללות שלושה מרכיבים: ידע על העצמי- קידום חקר עצמי והפעלת התלמיד להיות מעורב בהתפתחותו האישית. עידוד התלמידים לבחון את ערכיהם, תחומי העניין וההעדפות שלהם, ידע על עולם העבודה וממשקיו- הרחבת המודעות והידע של התלמידים על עולם העבודה. חשיפת התלמידים למגוון העיסוקים ומאפייניהם ולסגנונות החיים הנלווים אליהם באמצעות הרצאות, חיפוש מידע ודיונים על עולם העבודה וממשקיו. רכישת מיומנויות- איתור וזיהוי מיומנויות חסרות כמו: חיפוש מידע, קבלת החלטות ובטחון ביכולת לקבל החלטה, ניהול זמן (Cinamon,2014).

במהלך הלימודים באוניברסיטה, מצויים המבוגרים הצעירים בשלב בו מתקבלות החלטות חשובות בתחומי חיים מרכזים המעצבות את חייהם. בגיל זה ההתייחסות אל העתיד נחשבת לתפקיד התפתחותי כשמושגים עמומים צריכים להיות מוחלפים בהחלטות מוגדרות אודות הכנה לחיים עצמאיים ומלא משמעות. בתקופה זו חווים הסטודנטים התנסויות מגוונות בתחומי החיים השונים( לימודים, משפחה, קהילה) וכן מתחילים לבסס את עצמם בעולם העבודה. באמצעות תהליכי חקירה עצמית במסגרת ייעוץ הקריירה מתפתחת תפיסה עצמית גמישה ומורכבת ומודעות של הסטודנט ליכולותיו, תחומי העניין שלו וערכיו וכן ידע מעמיק ומקיף יותר על עולם העבודה ומודעות של הסטודנט לעולם זה ולבסוף זיהוי ואיתור המיומנויות החסרות להגשמת שאיפותיו.

סטודנטים היוצאים לשוק התעסוקה החדש, נחשפים לשוק המאופיין בחוסר יציבות. בשוק כזה, על העובד ליטול אחריות על ניהול שלבי התפתחות של חייו המקצועיים, לשמור על גמישות, ללמוד לאורך כל החיים, לפתח מיומנויות וליצור הזדמנויות תעסוקתיות. חשוב ללוות ולהכין את הסטודנטים בתהליכי בניית העצמי שלהם בעולם לא יציב, לסייע להם לנהל את חייהם לנוכח שינוים משמעותיים שעוד עשויים לצוץ, לבנות ולתכנן איתם אפשרויות בחירה, להנכיח ניסיון, ידע ומיומנויות שצברו לאורך השנים ולטעת בהם את את הבטחון ביכולתם לקבל החלטות מושכלות ולהבנות לעצמם חיים משמעותיים ומספקים.

ביבילוגרפיה:

Cinamon, R.G. (2014). “The Synergy Project": A Group Career Counseling Intervention to Enhance Work-Family Management. In Hartung, Paul J. (Ed); Savickas, Mark L. (Ed); Walsh, W. Bruce (Ed), (2015). APA handbook of career intervention, Volume 2: Applications. APA handbooks in psychology., (pp. 413-425). Washington, DC, US: American Psychological Association.

Flum, H., & Cinamon, R. (2006). Socio-cultural differences between jewish and arab teachers’ attitudes toward career education in israel. International Journal for Educational and Vocational Guidance, 6(2), 123-140. doi:10.1007/s10775-006- 9001-8

Hoyt, K. B. (1984). Helping Parents Understand Career Education. Journal of Career Education, Vol.10(4), p.216-24

Watts, A.G. International Journal for Educational and Vocational Guidance (2001) 1: 209. https://doi.org/10.1023/A:1012231803861