על איזון, בחירה ותקיעות בקריירה
אלדד היה מנהל מכירות בחברת מוצרי צריכה גדולה. הוא כיהן בתפקיד בשלוש שנים האחרונות והגיע אליי לאימון בעקבות תחושת תקיעות בקריירה. ראיתי כי הוא נראה תשוש וירוד. שאלתי אותו לשלומו והוא השיב: “אני מרגיש משועמם, אין לי את אותה האנרגיה שהייתה לי כשנכנסתי לתפקיד, אין לי אפשרויות קידום בארגון ואני לא יכול להרשות לעצמי להתפטר כרגע”. הרגשתי שאלדד חש תחושה של חוסר איזון בחייו. חוסר איזון הוא מצב שבו אנו חשים שהנסיבות מדריכות אותנו, כאשר אנו חשים שאין בכוחנו לבחור. כשנעלמת הבחירה נעלם גם האיזון*.
“אין לי איך לשנות את המצב, אני צריך להבין שככה זה, אגיע לעבודה, אדפוק שעון ואחזור הביתה, שעמום מוחלט” הוא נאנח. ניסיתי להראות לו את השלשלת שכובלת אותו ולזהות איתו יחד שהוא נצמד לנקודת מבט אחת בלבד. ניסיתי לבנות נקודת מבט אחרת, לא אחת נכונה יותר, אלא כזו שמרחיבה את ההתבוננות שלו על חייו. לתת לו תחושה שהוא אינו קורבן של הנסיבות וכי יש ביכולתו לבחון מחדש את נקודת המבט ולהתחיל לזהות אפשרות לשינוי. “האם יש דרך נוספת לראות את המצב?”
אלדד חשב לרגע והשיב “יכול להיות שזו תקופה שבה מתרחשת למידה. תקופה שבה אני יכול לחקור ולהתבונן, הרי הצלחתי להגיע לאן שרציתי בסך הכל, אני פשוט רגיל לכל ההתרגשות והאדרנלין של השנים הקודמות. אולי יש לי עכשיו זמן להירגע ולהבין לעומק את השינויים שחוויתי, להבין מאילו חלקים של התפקיד אני נהנה במיוחד, מה למדתי על עצמי, מה הייתי רוצה לשנות ולאן הייתי רוצה להגיע”. ביקשתי ממנו זווית נוספת להתבונן על הסיטואציה. “אני חושב שאפשר לזהות את התקופה הזו כתקופה של הצלחה, תקופה בה אני נהנה מפירות עמלי. בניתי לעצמי מרחב שבו אני יכול להתייחס למימדים הנוספים של חיי, להקדיש זמן לספורט ולחזור לנגן כמו שרציתי תמיד”. ישנה השקפה נוספת הוא מיהר והציע: ” אני מרגיש שהגעתי לנקודה שבה אני מכיר היטב את התפקיד, הארגון והפוליטיקה הארגונית, יש לי זמן לפנות ליצרתיות, יוזמות ולרעיונות חדשנים. עד עכשיו הייתי עסוק בלהוכיח את עצמי ולבנות את עצמי וכעת אני יכול להוביל שינויים ורעיונות משלי”.
ביקשתי ממנו לבחור השקפה אחת מתוך אלו שהציע. “אני חושב שאבחר בהשקפה השנייה, של הצלחה” הוא השיב. ומה עלייך לעשות בשביל לממש אותה? שאלתי. “אקדיש כל בוקר לפעילות גופנית ושלוש פעמים בשבוע אחזור לנגן, אבדוק עם חברי ללהקה האם נוכל לחזור להיפגש ולנגן יחד”.
בתום הפגישה רציתי לוודא כי אכן אלדד יבצע את התוכנית ולא ישאיר אותה רק במוחו. ביקשתי ממנו לשמוע אותו מתחייב לביצוע התוכנית, האם אתה מוכן להתחייב ולנקוט פעולה? שאלתי. אלדד לקח כמה שניות והשיב “אני מוכן להיכנס לנקודת מבט חדשה על חיי”.
ברוך הבא השבתי. כעת אלדד נע לקראת איזון.
(*מתוך הספר אימון קו אקטיבי)
